הערכת אפקטיביות פרויקט הדרכת בטיחות שבוצע במשקים חקלאיים

פרופיל לקוח:
קרן מנוף, המוסד לביטוח לאומי

האתגר:

מקצועות החקלאות נמצאים בראש טבלאות המקצועות המסוכנים בעולם בארה”ב, במדינות האיחוד האירופי ובישראל. הסיבות לכך רבות, וביניהן ריבוי גורמי הסיכון במקצועות החקלאות, שכיחות עובדים זרים ומהגרי עבודה שאינם דוברים את שפת המקום, רמה סוציו-אקונומית נמוכה של חלק משמעותי מהעובדים, רמת מודעות נמוכה לסיכונים, השקעות נמוכות ועוד. כדי לשפר את המצב מבוצעים בכל העולם פרויקטים שנועדו להעלות את רמת הבטיחות ולהקטין את מספר הנפגעים, ובחלקם מושקעות תשומות רבות. האם הפרויקט היה אפקטיבי? התשובה לשאלה זאת אינה פשוטה כלל, מסיבות כגון איכות ואמינות מדדי ההצלחה, מגבלות בחירת המדגמים, הקושי לנטרל השפעה של משתנים מתערבים ועוד.

מטרת הפרויקט:
לענות על השאלה – האם פרויקט ההתערבות היה אפקטיבי? מה היתה רמת ההשפעה של פעולת ההתערבות על רמת הבטיחות במשקים?

מתודולוגיה:

פרויקט ההדרכה במשקים חקלאיים בוצע ע”י המוסד לבטיחות ולגהות, וכלל התערבות ב- 6,472 משקים חקלאיים (משקים פרטיים, משקים שיתופיים/קיבוציים), וכן במועצות אזוריות ובבתי ספר חקלאיים. ההתערבות כללה ביקורים של מדריך בטיחות במשק החקלאי, זיהוי סיכונים פוטנציאליים לבטיחות העובדים, המלצות לטיפול בסיכונים, הדרכות בעברית ובתאילנדית, ימי עיון, וכן הוכשרו נאמני בטיחות.

בתקופה שבין אוגוסט 2009 לדצמבר 2010 יזמה קרן מנוף מחקר להערכת ההשפעה של פעולת ההתערבות על רמת הבטיחות במשקים החקלאיים בהם בוצעה ההתערבות. המחקר בוצע ע”י חברת הייעוץ ארגו בע”מ ובמסגרתו נדגמו 394 משקים שבוצעה אצלם התערבות, וכן 208 משקים שלא בוצעה אצלם התערבות (קבוצת בקורת). הערכת תוצאות ההתערבות במשקים נעשתה על בסיס מודל הערכה מקובל של Kirkpatrick (1959). המודל מבוסס על ארבע רמות עקרוניות המספקות הערכות של אפקטיביות ההתערבות ברמה גדלה והולכת של קונקרטיזציה.

רמה I – שביעות הרצון של מנהלי המשקים מההתערבות.
רמה II – למידה/שינוי עמדות בקרב מנהלי המשקים.
רמה III – התנהגות בטיחותית בעבודה.
רמה IV – תוצאות (שינוי במצב הבטיחות במשקים).

בכל 4 הרמות הנ”ל נאספו נתונים בכל המשקים החקלאיים שהשתתפו בקבוצת משקי ההתערבות ובקבוצת משקי הבקורת.

תוצאות:
ממצאי מחקר ההערכה סיפקו תמיכה אמפירית לכך, שפרויקט ההתערבות במשקים החקלאיים היה אפקטיבי בשלוש הרמות הראשונות של המודל להערכת אפקטיביות ההתערבות (ראה לעיל). ממצאי הרמה הרביעית – רמת התוצאות – לא היו עקביים עם ממצאי שלושת הרמות הראשונות.

הסיכום ללקוח היה, כי הממצאים מצביעים על הצלחה של פעולת ההתערבות בשיפור מרכיבי תשתית ההכרחיים ליצירת השינוי הנדרש ברמת הבטיחות במשקים החקלאיים: שביעות רצון של החקלאים מההתערבות (מהמדריכים, מהחומר הכתוב), התחלה של שינוי עמדות בקרב החקלאים, שיפור בהתנהגות הבטיחותית (שימוש באמצעי בטיחות והקפדה על כללים), ויישום המלצות המדריכים לנטרול מפגעי בטיחות. השפעה על רמת המדדים התוצאתיים (כגון כמות המפגעים הקיימים בשטח, מספר תאונות עבודה וחומרתן וכדומה) – מחייבת, כנראה, פעולת התערבות ארוכת טווח, מתמדת, ובכל מרכיבי השינוי הנדרשים.

הפרויקט הוכיח כי המתודולוגיה שיושמה בו להערכת אפקטיביות פעולת ההתערבות היתה ישימה, ונתנה אינדיקציות טובות לכדאיות ההשקעה בפרויקט ההתערבות (עלות-תועלת).

סיפורי לקוח נוספים

בנק ירושלים – שיפור אפקטיביות תהליך אישור ומתן משכנתא

הבנק פועל בשוק תחרותי מאוד ומעוניין לשפר את אפקטיביות תהליך אישור ומתן ההלוואה, העלאת המכירות ושיפור השירות ללקוח. המטרה: שיפור ודיגיטציה של תהליך מתן משכנתאות – משלב הליד ועד להכנת תיק מושלם לחתימה ומתן ההלוואה ללקוח.

קרא עוד »

בחינת כדאיות תפעולית

בעיתונות הכלכלית עולים פרסומים רבים אודות רכישות ומיזוגי חברות (M&A), זאת בנוסף לעסקאות ענק, הזוכות לחשיפה נרחבת. ידיעות אלה מפורסמות בעיקר לאחר השלמת עסקאות, המהוות תהליך ארוך הכולל בחינות כלכליות, משפטיות ואף תפעוליות. עיסקת A&M רוויית סיכונים. הנתונים הפיננסיים, אינם משקפים היטב את הארגון ואת הפוטנציאל הגלום בעיסקה.

קרא עוד »

לאומי שירותי שוק ההון – שיפור וייעול תהליך הטיפול וזרימת המסמכים בארגון

לאומי שירותי שוק ההון, חברת בת של בנק לאומי – מטפלת בעשרות אלפי תהליכים בחודש, כאשר כל תהליך מלווה במספר מסמכים, חלקם מסמכי לקוח וחלקם מסמכים תפעוליים פנימיים. החברה הייתה מעוניינת לשפר ולייעל את תהליך הטיפול וזרימת המסמכים בארגון בשלבים – דפוס, סריקה, מפתוח, שינוע, גניזה, ביעור ומה שביניהם.

קרא עוד »

שיפור ביצועים והתייעלות כספים בבנק מוביל

לצורך התמודדות בשוק התחרותי ועמידה ביעדים העסקיים, הבנק הגדיר אסטרטגיה רב שנתית, הכוללת הובלת מהלכי התייעלות במטה ובסניפים, תוך ייעול מצבת כח האדם. ארגו התבקשה לבחון את הפעילויות בחטיבת הכספים תוך זיהוי הזדמנויות להתייעלות ושיפור של הביצועים הקיימים.

קרא עוד »

תמחיר ABC בבנק גדול

מטרות הפרויקט: גיבוש מתודולוגיה למדידה ואבחון עלויות שירותי הבנק ויישום המדידה לתמחור הפעילות. הפתרון שהציעה ארגו מבוסס על תמחיר בגישת ABC – Activity Based Costing, המתאים לתמחור הפעילות של יחידות מבצעות ויחידות מטה.

קרא עוד »
הערכת אפקטיביות פרויקט הדרכת בטיחות שבוצע במשקים חקלאיים

מטרת הפרויקט: לענות על השאלה – האם פרויקט ההתערבות היה אפקטיבי? מה הייתה רמת ההשפעה של פעולת ההתערבות על רמת הבטיחות במשקים? הפרויקט הסתיים והוכיח כי המתודולוגיה שיושמה בו להערכת אפקטיביות פעולת ההתערבות היתה ישימה, ונתנה אינדיקציות טובות לכדאיות ההשקעה בפרויקט ההתערבות (עלות-תועלת).

קרא עוד »
Elop – תכנון עמדות עבודה וסקר סיכוניים ארגונומי

הפרויקט כלל בחינת עמדות עבודה בייצור ובהרכבות, שינוי ושיפור מצב קיים והגדרות לתכנון עתידי. בעקבות הצפת הבעיות הארגונומיות בארגון, הוחלט על ביצוע פרויקט ארגונומיה אשר כלל סקר סיכונים ארגונומי בעמדות העבודה ובחינת האירועים וימי ההיעדרות כתוצאה מפגיעות ארגונומיות.

קרא עוד »
בנק לאומי – פתרונות ניהול ידע

בחודשים האחרונים מלווה חברת ארגו את בנק לאומי הן כיועצים והן ביישום פתרונות ניהול ידע בסביבת שרפוינט.
הפרויקט כולל בין השאר הסבות מקומיוג׳ן לשרפוינט תוך מתן מענה להיבטים טכנולוגיים ומתודולוגיים.
לתחושתנו ארגו הנו שותף משמעותי לדרך, לאתגרים ולפתרונות.

קרא עוד »
חברת כרטיסי אשראי מובילה

רקע ומטרות: כחלק מהוראות המפקח על הבנקים לקיצור מועד הדיווח הכספי בקרב גופים פיננסים ופרסום הדוח הכספי השנתי עד 60 יום מתום השנה, ו-45 יום בדוח הרבעוני. בהתאם לכך פנתה החברה לבחינת תהליך הסגירה והדיווח הכספי וגיבוש יוזמות לקיצור משך הזמן הנדרש עד למועד פרסום הדוחות השנתיים והרבעוניים.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן