העסקת סטודנטים כעובדים זמניים בארגונים במגזר הציבורי

מאת: ויטלי סירוטה, יועץ ב – ERGO

ארגונים ציבוריים רבים משתמשים בשירותיהם של סטודנטים במהלך לימודיהם האקדמיים, לצורך ביצוע מגוון סוגי עבודות – החל מעבודות טכניות, כגון מזכירות ומיון מסמכים ועד לעבודות מקצועיות בתחומי העיסוק של הארגון (סיוע לאנליסטים, כלכלנים, ארגון ושיטות וכו’). אך האם הארגונים מנצלים את כל הפוטנציאל הקיים בהעסקת סטודנטים?

ראשית, חשוב לציין כי קיימים מספר אילוצים באופן העסקת הסטודנטים בארגונים ציבוריים:

  • תהליך המיון של סטודנטים בקבלה לעבודה, קצר ופחות מורכב מזה של העובדים במשרה מלאה, לרוב תחת ההנחה, כי מדובר בכוח עבודה זמני ובר החלפה.
  • תקופת ההעסקה המקסימלית של הסטודנטים, מוגבלת ונעה בין 3 ל- 5 שנים, כתלות בארגון. לאחר סיום תקופה זו הם אינם זכאים לקביעות, בשונה מעובדים במשרה מלאה, המקבלים קביעות לאחר תקופת הניסיון.
  • היקף המשרה מוגבל (מלבד מספר בודד של ארגונים יוצאי דופן) ולרוב מדובר על היקף משרה של עד 120 שעות.
  • שכר אחיד לכלל הסטודנטים בארגון, המבוסס על השכר המקובל במשק בחישוב ותק ושיקולים פנים ארגוניים.
  • לאחר סיום הלימודים, הם אינם יכולים להמשיך ישירות לעבוד במשרה מלאה בארגון, עקב חוק חובת המכרזים ונדרשים להגיש מועמדות למשרה במכרזים חיצוניים, כמו מועמדים מחוץ לארגון.

עקב אילוצים אלה ושיקולים ארגוניים נוספים, נוצרת תופעה בה הסטודנטים בארגון אינם נתפסים כעובדים מן המניין והיחס כלפיהם, הן הארגוני והן המקצועי, אינו זהה ליחס הניתן לשאר העובדים.

מבחינה ארגונית, הסטודנטים לעיתים אינם זוכים לאותן הזכויות כמו שאר העובדים, כגון זכאות לחופשה שנתית, זכאות לביטוחי בריאות ורכב וכן קבלת שי לחג (שנמוך גם יחסית להיקף משרה).
לעיתים, הם אינם שותפים לפעילויות החברתיות של הארגון, אינם מיוצגים בוועד העובדים ולא משפיעים על ההחלטות המתקבלות בארגון, שרלוונטיות גם עבורם.

מבחינה מקצועית, הם נדרשים לביצוע משימות טכניות ואינם רואים את התמונה המלאה והכוללת של עבודתם. ביצוע משימות ללא הבנה מלאה של מהותן, עשוי לפגוע באיכות התוצרים ובשביעות רצון הסטודנט מהעבודה. בסקרים אשר בוצעו בקרב סטודנטים בשירות הציבורי, הבנת העבודה המבוצעת, מהותה וחשיבותה הם הגורמים העיקריים לשביעות רצון ממקום העבודה וככל שהסטודנט מקצועי יותר (גויס לצורך ביצוע עבודה מקצועית ולא עבודה משרדית/טכנית) יש לגורם זה השפעה רבה יותר.

אופן ניהולם של הסטודנטים שונה בין יחידה ליחידה ואין אחידות באופן העסקתם בתוך הארגון. הם, בשונה מעובדים אחרים, אינם זוכים במרבית הפעמים לשיחות משוב ויכולתם להביע דיעה בנושאים ארגוניים ומקצועיים, מוגבלת מאוד ותלויה בטיב היחסים עם הממונה הישיר.

כל אלו יוצרים מצב של חוסר חיבור לארגון וחוסר שותפות באופן מלא לשם השגת מטרותיו. הם רואים בעבודה הסטודנטיאלית תופעה זמנית והיחס אליה בהתאם. כתוצאה מכך עשויה להיפגע איכות העבודה והתוצרים, וכן יש לכך השפעה על משך ההעסקה של הסטודנטים בארגון, אשר אינם מנצלים את מלוא פוטנציאל ההעסקה שלהם ועוזבים למקומות עבודה אחרים.

לארגונים צריך להיות אינטרס ברור להאריך את משך תקופת העסקת הסטודנטים האיכותיים, לאחר המשאבים שהושקעו בהכשרתם ולהעלות את איכות התוצרים. על הארגון לשנות גישה בנושא העובדים הזמניים בכלל וסטודנטים בפרט, ולפעול על מנת להעלות את רמת המחוברות של עובדים אלה.

כיצד עושים זאת?

  • השקעה בתהליך הקליטה ותיאום ציפיות מול הסטודנטים – יש להתייחס לתהליך הקליטה של סטודנטים בארגון בכל הרצינות הנדרשת, באופן שווה ערך לקליטת עובד במשרה מלאה. קליטה של סטודנט אשר מתאים למערכת ויודע מה מצופה ממנו, צפוי שיישאר זמן רב יותר ויתאים עצמו לאופי העבודה והארגון.
  • יצירת סטנדרט ושגרות ניהול של סטודנטים – כמה סטודנטים יוכל מנהל אחד לנהל, שיחות משוב ויצירת מנגנון בו הסטודנט יוכל להביע את דעתו הן למנהל הישיר והן למשאבי האנוש בארגון.
  • הגברת תחושת האחריות של הסטודנט על ידי מתן משימות מקצועיות, שיתופו בהחלטות מקצועיות והעברת תחומי אחריות לטיפולו.
  • שיפור החיבור בתחום החברתי של הסטודנט לארגון, על ידי שילובו בפעילויות חברתיות.
  • יצירת מנגנון עידוד הישארות – בהיעדר אפשרות להשפיע על שכר הסטודנטים, ניתן להוסיף מענקי ותק ותשלומי מלגות לימודים עבור סטודנטים, אשר יעבדו בארגון מעל תקופה מסוימת (למשל מלגה לתואר שני לעובדים מעל 3 שנים).

לכל אלו ועוד, יש את היכולת להגביר את תחושת החיבור והשייכות של הסטודנטים לארגון ובכך להאריך את משך עבודתם בארגון, את תחושת האחריות ואת איכות העבודה.

מעבר לכך, יצירת חיבור בין הסטודנטים לארגון עשויה להשפיע על רצונם של הסטודנטים לעבוד בארגון, גם לאחר סיום לימודיהם ולעודד אותם להגיש מועמדות למכרזים. בכך הארגון מרוויח עובדים איכותיים, אשר מכירים את התרבות הארגונית ואת המקום אליו הם מגיעים, ואף חוסך משאבי גיוס, הכשרה ולמידה.

(6/2019)

גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן